חיפוש מהיר
תרומת זרע או הורות משותפת? חסרונות ויתרונות
15/05/2010
חלק א: תרומת זרע ואנונימיות תורם
בימינו ברור כי הידע הגנטי הוא כוח- מי שאין לו ידע גנטי עלול לדאוג לאור העברה של מחלות גנטיות מהורה גנטי לא מזוהה, או האפשרות של נישואין והולדה בין אח ואחות שאינם מודעים לקשר גנטי בינהם. בנוסף, יש גם השפעות פסיכולוגיות לחוסר ידע של שורשינו.
המגמה בעולם היא שלצאצאים שנולדו מתרומות זרע מ בנק הזרע צריכה להיות גישה על דרך ההולדה שלהם ועל מידע זהות התורם. יש מדינות עם גישות פתוחות לידע גנטי זה, אך בישראל נשמרת האנוננימיות של התורמים באופן מלא על פי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות מינואר 2009. לפי מחקרים, זוגות הטרוסקסואלים הנעזרים ב תרומת זרע לא מספרים לילדיהם על כך, לעומת זוגות הומוסקסואלים או לסביות.
במחקר שערכה פרופ' רות לנדאו מהאוניברסיטה העברית נחקר הנושא של חשיפת המידע אודות תרומת זרע בקרב אמהות במשפחות לסביות. אותן אימהות נאלצות להתמודד עם השאלה של הילד מי האב, והם לא בטוחות אם החשיפה מסייעת לילד לרווחה האישית.
במחקר נשאלו מספר שאלות: • האם האם היתה רוצה לדעת את זהות התורם? • האם היתה רוצה שלילד תהיה גישה למידע על זהות? • האם סיפרה לצאצא או מתכוונת לספר? • האם תרומת זרע גרמה לה לדאגה? • מה הסיבות לדעת מה זהות התורם?
נמצא כי שתי הסיבות העיקריות שבגינן האמהות רצו לדעת את זהות התורם הן סקרנות ולמען בריאות הילדים ודימויים העצמי. הסיבה לא לדעת את זהות התורם היתה החשש של האמהות מהתערבות של גבר זר בגידול הילד.4% היו רוצות שליד תהיה גישה לזהות התורם, רק 17% הביעו התנגדות, היתר לא היו בטוחות. 23% אמרו שיספרו לילד או שסיפרו על דרך ההתעברות, ורובן חשו הקלה לאחר מכן.
חלק ב: הורות משותפת כחלופה לתרומת זרע
בימינו ברור כי הידע הגנטי הוא כוח- מי שאין לו ידע גנטי עלול לדאוג לאור העברה של מחלות גנטיות מהורה גנטי לא מזוהה, או האפשרות של נישואין והולדה בין אח ואחות שאינם מודעים לקשר גנטי בינהם. בנוסף, יש גם השפעות פסיכולוגיות לחוסר ידע של שורשינו.
המגמה בעולם היא שלצאצאים שנולדו מתרומות זרע מ בנק הזרע צריכה להיות גישה על דרך ההולדה שלהם ועל מידע זהות התורם. יש מדינות עם גישות פתוחות לידע גנטי זה, אך בישראל נשמרת האנוננימיות של התורמים באופן מלא על פי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות מינואר 2009. לפי מחקרים, זוגות הטרוסקסואלים הנעזרים ב תרומת זרע לא מספרים לילדיהם על כך, לעומת זוגות הומוסקסואלים או לסביות.
במחקר שערכה פרופ' רות לנדאו מהאוניברסיטה העברית נחקר הנושא של חשיפת המידע אודות תרומת זרע בקרב אמהות במשפחות לסביות. אותן אימהות נאלצות להתמודד עם השאלה של הילד מי האב, והם לא בטוחות אם החשיפה מסייעת לילד לרווחה האישית.
במחקר נשאלו מספר שאלות: • האם האם היתה רוצה לדעת את זהות התורם? • האם היתה רוצה שלילד תהיה גישה למידע על זהות? • האם סיפרה לצאצא או מתכוונת לספר? • האם תרומת זרע גרמה לה לדאגה? • מה הסיבות לדעת מה זהות התורם?
נמצא כי שתי הסיבות העיקריות שבגינן האמהות רצו לדעת את זהות התורם הן סקרנות ולמען בריאות הילדים ודימויים העצמי. הסיבה לא לדעת את זהות התורם היתה החשש של האמהות מהתערבות של גבר זר בגידול הילד.4% היו רוצות שליד תהיה גישה לזהות התורם, רק 17% הביעו התנגדות, היתר לא היו בטוחות. 23% אמרו שיספרו לילד או שסיפרו על דרך ההתעברות, ורובן חשו הקלה לאחר מכן.
חלק ב: הורות משותפת כחלופה לתרומת זרע
המחקר המעניין של לנדאו גרם לי להרהר אודות ההליך של תרומת זרע, וההשלכות הנפשיות שלו על האם ועל הילד. נשים רבות פונות להליך של תרומת זרע בשל היעדר בן זוג, ומתוך רצון עז להקים משפחה חדשה . פעמים רבות האופציה של הורות משותפת כלל אינה נשקלת בשל היעדר אינפורמציה ולגיטימציה לנושא. הורות משותפת יכולה לאפשר למי שרוצה לחוות הורות מבלי למנוע מילדו את ההורה השני.
אמנם יש לכך מחיר- יש צורך בשיתוף פעולה תמידי בין שני ההורים, אך באופן זה הילד יכול להכיר את שני הוריו, לדעת אינפורמציה גנטית ולדעת מהם שורשיו. יש מקרים שהורות משותפת אף מקלה על גידול הילד הן מהבחינה הכלכלית והרגשית. תופעת ההורות המשותפת החלה לקבל לגיטימציה באמצעות אמצעי התקשורות ואתרי אינטרנט כמו גו בייבי , וייתכן שבהמשך נראה עלייה בפנייה לאפיק זה על פני תרומת זרע.
חלק א' מבוסס על מחקר שהוצג ביום עיון בתחום גנטיקה מ- 2009 בחיפה 'נולדו מתרומות זרע ו/או ביצית אנונימיות: השלכות הגישה החסרה לשורשים ומידע גנטי'; - פרופ רות לנדאו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד,האוניברסיטה העברית, ירושלים
חזרה למגזין