מודל אמהות

ממחקרים היסטוריים עולה הטענה כי כל תקופה היסטורית מציעה מספר מודלים ראויים של אמהות, אך רק מודל אחד מתוכם מועדף וממוסד. קיומם של מספר מודלים אפשריים של אמהות בכל תקופה, והשוני בין המודלים בין תקופות מעידים על כך שאמהות איננה נתון ביולוגי או מצב חברתי בלעדי, אלא הבנייה חברתית-היסטורית. תהליך המיסוד של מודל האמהות המועדף מתאפשר מבחינה סוציולוגית באמצעות תהליכים של הדרה והכלה. בעוד המודל המועדף מוכל בתרבות, המודלים האחרים עוברים תהליך הדרה.

 

המודל המועדף הוא המודל שעולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה ההגמונית, מאחר והאינטרס העליון של כל מוסד חברתי הוא שימור עצמי. מודל האמהות בימינו עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה של חיי המשפחה, שמעוגנים בנישואין, התנהלות משפחתית, פרקטיקה וחקיקה, מדיניות חברתית, והכלכלה הקפיטליסטית. ולצד כך תופעות של הורות אחרת כגון אמהות חד הוריות או/ו חד מיניות אשר יוצרות משפחה חדשה באמצעות תרומת זרע , נחשבות לא רצויות, והינן סוטות מהנורמות.

 

אידיאולוגיה נעזרת במיתוסים על מנת לבסס את עצמה. המיתוסים יוצרים הנחה לא מודעת שאין עליה עוררין, ואשר מתקבלת על הרוב בלא בדיקה של יסודותיה החברתיים וההיסטוריים אי לכך, מודל האמהות מוצג כטבעי ואינסטנקטיבי ולא מיוחסים לו מניעים תרבותיים, כלכליים, פוליטיים והיסטוריים מאחר והמיתוס יוצר זיכרון אישי וקולקטיבי, הוא משקף את התרבות כמו גם יוצר אותה. אמהות נחשבות למתחזקות את חיי המשפחה ואחראיות לשימור המשפחה או פירוקה. רעיון זה מוצג במגוון צורות של תרבות פופולרית: ספרות, קולנוע וכל יתר צורות המדיה.

 

לכן, ניתוח תוכן של ייצוג האם במדיה מהווה דרך לחשוף את המשמעות התרבותית של אמהות. מחקרים רבים המנסים לחשוף את ייצוג האם במדיה מגלים ייצוג של האם מוצגת כאישה קרייריסטית אך שטובת ילדיה הם מעל לכל, ולכן היא משקיעה את כל כולה במשמרת הראשונה- בספרה החיצונית, בעבודה, ובמשמרת השנייה- הטיפול בילדים ובבית. יש לנסות לאתדר את מודל זה, שהרי הוא מקשה על חייה של האם ומטיל עליה ציפיות קשות למימוש המובילות לאשמה ואכזבה.