השיח התרבותי בעקבות חוק משפחות חד הוריות

ב- 1992 נחקק חוק משפחות חד הוריות , אשר כלל בתוכו שתי משמעויות מהותיות חברית וכלכלית: ראשית, החוק הכיר במשפחה כמאורגנת סביב הורות ולא סביב זוגיות, ובכל ניתק את ההבניה המשפחתית הקלאסית של זוג הורים הטרוסקסואלים הבאים בברית הנישואין ומולידים ילדים. במסגרת ההגדרה של משפחה חד הורית נכללים אלמנים, גרושים, רווקי, פרודים ועגונות בלי הבחנה בעקבות היווצרות החד הורות . שנית, החוק הכיר בקושי הכלכלי של גידול משפחה על ידי הורה אחד, ואפשר הטבות בחוק בהכשרה מקצועית, מעונות יום והלוואה לשיכון.

במחקרה, הרבסט (2009) בחנה את הנסיבות שהובילו לחקיקת החוק מתוך פרספקטיבה פמיניסטית על מדיניות הרווחה, את דימויי האם החד הורית שהתעצבה לנוכח החוק ואת השיח בעקבותיו. הרבסט חקרה נושא זה במתודולוגיה איכותנית וניתחה פרוטוקולים שונים הקשורים לחקיקה וראיון עם נשים פעילות מארגוני נשים. מטרת המחקר היא לחשוף באופן ביקורתי את אי השוויון החברתי שעומד בבסיס החוק, כמו גם נוצר בעטיו. במחקרה של הרבסט עולה כי הדיון במשפחות חד הוריות צמח מארגוני נשים והועלה לסדר היום באמצעותן, הושפע מסקרים כלכליים שמצאו כי משפחות חד הוריות עניות יותר. עם השנים הוכנסו שינויים ותיקונים לחוק אם בנוגע להגדרה מי נכלל תחתיו, והן לגבי ההטבות הכלכליות.

החוק לפי ניתוחה של הרבסט הניע את הדימוי של משפחה חדשה חד הורית מנורמטיבי לאחר, ועורר סטיגמה של מסכנות. מעבר לתיוג של אמהות חד הוריות כנצלניות, השיח התרבותי שנוצר מאז החוק אינו נכלל בגדר שיח זכויות אלא שיח מסכנות, והתווה את עדיפותו של מודל ההורות הקלאסי. בעוד מטרת החוק היתה לסייע למשפחות חד הוריות מבחינה כלכלית, ניכר כי השיח התרבותי שהוא עורר יצר זיהוי בין חד הוריות ועוני, דימוי המקשה על פרקטיקה של משפחות חד הוריות.

מבוסס על: הרבסט. ע, (2009). אנחנו תומכים בחוק משפחות חד הוריות, במסכנים: חוק משפחות חד הוריות-מבט לאחור. ביטחון סוציאלי, אוגסט (8). עמ 2-8.