הסכם הורות: ראיון עם עורכת דין דיני משפחה

הצעד המשמעותי והגדול מאחוריכם, בחרתם בדרך של הבאת ילד לעולם באמצעות הורות משותפת , בחרתם את בן/ת הזוג המיועד/ת וכעת צריך להסדיר את החלום אל תוך המציאות המשפטית הקיימת בארץ.

אז יש לנו בשורות טובות עבורכם- אבות ואמהות לעתיד - וגם כמה טיפים חשובים שכדאי לשים להם לב.

הבשורה הטובה והחשובה היא שמדינת ישראל הכירה באופן רשמי בהסכמי הורות ומאפשרת לקבל תוקף של פסק דין להסכם שנערך בין ההורים לגבי עובר שטרם נולד. בעבר, לא אישרו הסכמים כאלה, אך כיום, בתי המשפט מאשרים כדבר שבשגרה הסכמי הורות ( סעיף 3(ג) לחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנה- 1995)

פסק דין משמעו תוקף משפטי מחייב כלפי להסכם, כך שזה צעד משמעותי וחשוב בדרך אל האושר.
אז מה צריך לכלול הסכם הורות?
הורים יקרים, לתשומת לבכם:
שם משפחתו של הקטין- חשוב לשים לב, שבהעדר הסכם, הקטין יישא את שם משפחתה של האם בלבד, הואיל וחוק השמות קובע כך בסעיף 3. לפיכך כדאי להסכים בהסכם שהקטין יישא את שם משפחת שני הוריו, אם בכך אתם חפצים.
ויתור על מזונות- האומנם? קיימים אבות רבים שמעוניינים להביא צאצא לעולם אך לא מסוגלים לתמוך בו כלכלית והם מצהירים על כך מראש. מאידך, קיימות נשים לא מעטות אשר מבוססות כלכלית ומוכנות לוותר על המזונות- האם סעיף של ויתור על מזונות קטין יתפוס? חשוב לדעת כי סעיף זה בהסכם הורות אינו חוקי שכן האם לא יכולה לוותר על מזונות הקטין בשם הקטין והקטין יכול בשמו הוא לתבוע את האב. יוצא, הדבר תלוי באם, אם היא תגיש תביעה, בית המשפט יחייב את האב במזונות על הקטין. מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידול הילד, החל במזונו ולבושו, עבור דרך שכר לימוד לגן ובית הספר, שיעורים פרטיים, חוגים, הוצאות רפואיות, קייטנות, צעצועים ומשחקים, וכלה בהוצאות מדור הכוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה ובחשבונות השוטפים. בכתבה הבאה נרחיב את נושא המזונות.
הקשר בין האב לקטין- משמורת - על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכד – 1962 שני ההורים הינם אפוטרופסיו הטבעיים של הילד. מה זו אפוטרופסות? אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הילד, לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם. הורים החיים בנפרד זכאים להסכים בניהם מי יהיה האפוטרופוס ומי יחזיק בילד. המקובל בהסכמים מעין אלה הוא להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן דהיינו ההורה עימו הילד מתגורר אשר הוא זה שמטבע הדברים נושא בעיקר נטל הגידול, חרף העובדה שההגדרה המשפטית האמיתית למשמורן הוא זה שקובע את העניינים הטפלים שבחיי היום יום; עניינים כאלה הם רבים במציאות הדינמית של הקטין. לאחר קביעת המשמורת, קובעים את הסדרי הראיה. מקובל הוא פעמיים בשבוע למשך 4 שעות, וכשהקטין גדל ניתן גם להוסיף לינה, אבל בעניין זה בתי המשפט מתערבים פחות ומשאירים להורים על החופש לקבוע את שטוב בעיניהם.
אם אשר התחרטה והעדיפה שלא לגלות את זהות האב לקטין בהעדר הסכם הורות- מה הדין? גם פה הבשורה היא טובה: גם בהעדר הסכם הורות, לאב ולקטין זכות יסוד לדעת זה על זה. בית המשפט המחוזי קבע כי לקטין זכות יסוד לדעת מי אביו, וכך גם מתחייב מטובתו. כמו כן, נקבע, לאב זכות להכיר ולדעת מיהו יוצא חלציו. טענת האם כי היא מעדיפה אידיאולוגית מסגרת משפחתית חד הורית, לא התקבלה על ידי בית המשפט כסיבה מספקת לאי בירור האבהות.

אלו הם רק מקצת מהדברים שחשוב לשים לב אליהם כאשר האבנים הגדולות; הם המשמורת והמזונות. יחד עם זאת ישנם מקרים חשובים לא פחות שיש לתת אליהם את הדעת- כגון מרחק גיאוגרפי, שיטות חינוך (דתי, חילוני..) בריאות הקטין, ועוד .. והכל בכתבות הבאות...

כל טוב ובהצלחה.


הכותבת היא עורכת דין קרן לגזיאל, המתמחה בדיני משפחה וירושה, בעלת תואר שני עם תזה בתחום, בהצטיינות, לימדה את התחום כשש שנים באוניברסיטאות השונות, בעלת משרד במתחם הבורסה ברמת גן.