איך בחרתי בהורות משותפת- הסיפור של יעל

13/06/2021

הסיפור של יעל (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת) 

יעל ואני מתיישבות, היא נינוחה, הבת שלה כבר בת 3 וכרגע בגן, היא בהריון בחודש שמיני ויצאה לחופשת לידה מוקדמת, יעל לוגמת מהתה שבידיה ואנחנו מתחילות בראיון. 

ספרי לנו איך החלטת ללכת דווקא על הורות משותפת? למה לא הורות יחידנית למשל? מה גרם לך להחליט להוסיף שותף להורות ולא דווקא לבחור בבנק הזרע? 

לקח לי כמה שנים להתבשל עם הרעיון של אמהות ללא זוגיות, בגיל 34 הקפאתי ביציות כי אמא שלי לחצה עליי, עוד קיוויתי שיבוא האחד ולא אצטרך בכלל להשתמש בהן… עברה עוד שנה ועוד שנה ועוד מערכת יחסים הסתיימה בלי כיוון של הקמת משפחה, הייתי כבר בת 36 והתחלתי להשלים עם הרעיון של אמהות יחידנית, בררתי, נכנסתי לקבוצות ושאלתי שאלות, באותו זמן אחותי הקטנה בדיוק ילדה את הבת הראשונה שלה, ואני אחותה הגדולה הייתי שם כדי לעזור לה בכל מה שתצטרך, תוך כדי העזרה לה הבנתי שאפילו העובדה שהיא נשואה לא מקלה על מלאכת ההורות, נכון שהם שניים ולפעמים גם הוא קם בלילה אבל רוב הזמן היא לבד עם הילדה שנולדה וזקוקה לה כלכך, הייתי איתה וראיתי כמה חיוך אחד קטן של הדבר המתוק וחסר האונים הזה יכול לתגמל לילה בלי שינה, אבל יחד עם זאת הבנתי שאני לא רוצה לבד. 

 

ואיך הגעת להורות משותפת? 

רציתי לבדוק אילו עוד אופציות יש, התחלתי לברר על הורות משותפת, מה שאנשים מכנים הורות אחרת או משפחה אחרת, בהתחלה אמרתי לעצמי שאתן לזה חצי שנה, אם אכיר מישהו ויסתדר אז נלך על זה, אם לא אז אני ממשיכה בתהליך של בנק הזרע וזהו. הייתי מאוד סקפטית, לא האמנתי שבאמת אפשר למצוא מישהו שיהיה איתי באותו הראש ואפילו נחבב אחד את השניה מספיק כדי להביא ילד יחד.

 

ואיך בכל זאת הכרת את השותף הנכון לך להורות משותפת? מתי ידעת שהוא השותף הנכון לך להורות?  

נרשמתי לכמה אתרים של הורות משותפתת ביניהם אתר גובייבי, כשפנו אליי הייתי מובכת אבל לאט לאט התרגלתי לרעיון והנחתי למבוכה בצד, הורות משותפת זו החלטה וכמו כל דבר צריך להשקיע כדי להגיע למטרה, רציתי וקיוויתי אולי למצוא אפילו זוגיות בתהליך ההורות המשותפת והחלטתי להיפגש עם גברים סטרייטים, הפגישות לא ממש התקדמו והיו אפילו קצת מביכות ואז פתאום פנה אליי מ׳, בחור גיי, התלבטתי אבל אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד. דיברנו בטלפון וכבר הייתה כימיה וקבענו להיפגש, בדייט הראשון ישבנו בבית קפה, דיברנו על הכל, על מה לא דיברנו! הכימיה היתה חזקה והשיחה זרמה. קבענו להיפגש שוב, כמה פעמים נפגשנו לפני שהתחלנו בכלל לדבר על נושא הילדים, הלכנו לחדר בריחה, לסרט, יצאנו לבאולינג, היה לנו פשוט כיף ביחד! לי זה כבר היה ברור שהוא האבא שאני רוצה לילד או הילדה שלי, בנאדם חם, מצחיק, שנון, זורם. אז לא תהיה זוגיות רומנטית, אבל תהיה זוגיות הורית (ככה אני קוראת לזה).

 

האם חששת מהתהליך הבירוקרטי של הורות משותפת?

לא אלאה אתכם, אבל ברגע שפותחים חוזים יש מעט חששות ואולי אפילו מתח, קצת פחדתי מהרגע הזה שנתחיל בהליך הפורמלי אבל מ׳ היה כלכך נעים והרגיע אותי, גם עורכת הדין שלי הייתה מעולה ושמרה על יחסים טובים עם עורכת הדין שלו, די מהר סיכמנו את כל התנאים ויאללה...לעניין. התחלנו טיפולי פוריות ונקלטתי די מהר, כנראה שכשהכימיה טובה הכל טוב! במהלך ההריון מ׳ הגיע לבדיקות החשובות, התרגשנו בסקירה כשגילינו שאנחנו מצפים לבת.

 

אחרי החוזים, וההריון מגיע הרגע האמיתי שבו מגיע ילדה לעולם, איך הרגשתם? האם העובדה שאתם שותפים ולא בני זוג הייתה תחושה נוכחת? 

בלידה מ׳ חיכה בחוץ עם אמא שלו ואני הייתי עם אמא שלי וחברה טובה שעזרו לי מאוד, כשהבת שלנו נולדה היינו מוצפים ברגשות ואושר וכן, למרות שאנחנו לא בזוגיות התרגשנו יחד, מ׳ הביא לי דברים שהייתי צריכה, עזר להרכיב את כל הריהוט לתינוקת שלנו, סגרנו בחוזה מראש שבחודשים הראשונים היא תהיה איתי עד שתגדל ורק מגיל חצי שנה תתחיל לישון אצלו בהדרגה עד שנגיע לכמה לילות בשבוע ונתחלק בסופשים.

 

 איך זה הרגיש לך, פתאום לתת את הבת שלך למישהו שאת מכירה תקופה קצרה ולא חווה אותה בלילות , לא חששת? 

אני אגיד לך את האמת היה לי ממש קשה בהתחלה, היו כמה לילות שלא הצלחתי להרדם, פחדתי שהיא בוכה וקשה לה, חששתי שהוא לא יסתדר, אפילו ישבתי עם הטלפון ביד וחיכיתי שיתקשר ויגיד שהוא לא מסתדר ואני ישר אקפוץ ואלך לשם, בפועל זה לא קרה, הוא הרגיע אותי שלח לי כל הזמן תמונות וסרטונים שהילדה מחייכת ושמחה, שהיא ישנה טוב, גם לו זה לקח קצת זמן להתרגל לרעיון של להיות אבא אבל בסופו של דבר הוא האבא הכי טוב שיכלתי לבקש, עם הזמן למדתי לשחרר וכשהיא אצלו אני משלימה דברים שרציתי לעשות, מארגנת את הבית, יוצאת עם חברות, לומדת, מתאמנת, משלימה שעות שינה.

 

מה תגידי לנשים שמתלבטות אם להיכנס להורות משותפת או לבחור באפשרות של הורות יחידנית? 

אני יכולה רק להמליץ מהמקום שלי, הורות משותפת היא הבחירה הכי טובה שעשיתי ואני כלכך מאושרת שזה מה שיצא בסוף, אין לי לחץ למצוא בן זוג בשביל ילדים, יש לי ילדה מהממת ואני אגלה לך סוד...בקרוב תהיה לה אחות קטנה! (היא מלטפת את הבטן ומחייכת) החלטנו להביא עוד ילד, יצא שתהיה עוד בת, אחות קטנה לנסיכה שלנו. אנחנו נפגשים עם עוד משפחות ב״הורות אחרת״, יש לנו פיקניקים משותפים וטיולים. אנחנו הולכים יחד לאסוף אותה מהגן, היא שמחה שיש לה אבא ואמא, מהצד שלו יש משפחה חמה וגדולה, כמו כל משפחה לא תמיד הכל ורוד ולפעמים יש חילוקי דעות אבל אני מאמינה שזה גם ככה אצל נשואים או בין בני זוג, רק שלי אין את הלחץ מול החמה (צוחקת). הורות משותפת היא הבחירה הכי טובה שעשיתי, כן אני עדיין שואפת לזוגיות ואהבה, אבל הלחץ להביא ילדים כבר לא עומד בדרך ואני מאמינה שכשאכיר את האדם הנכון לי הוא יקבל אותי יחד עם כל החבילה.

 
חזרה למגזין
Loading