ברוך הבא

כלי התקשורת משמשים היום סוכן חיברות עיקרי, והמסרים המועברים דרכם משפיעים לאין ערוך על אופני החשיבה וההתנהגות שלנו. ניתן לראות דוגמא מרכזית לכך במסרים תקשורתיים וחברתיים אודות זוגיות ומשפחה. כיום, בחברה המערבית מודגשת החשיבות של מציאת זוגיות כאמצעי למימוש עצמי וכפלטפורמה להקמת משפחה חדשה . באופן פרדוקסלי, ניכר כי ככל שהמסרים התקשורתיים והחברתיים אודות מציאת זוגיות מתעצמים, כך שיעור הרווקות או הגירושין עולה.

אנשים עם קשיים ביצירת זוגיות או בהתמדה בה מעידים, כי אמונם במציאת זוגיות המתאימה לצרכיהם, בה יוכלו להקים משפחה, מוגבלת. לאור התערערות האמונה במוסד הזוגיות, ומתוך צורך במימוש הורות, יותר ויותר אנשים מחליטים לאמץ מודלי הורות שונים כמו הורות יחידנית או הורות משותפת . עם זאת, ניכר כי על אף ההחלטה והיישום של גידול ילדים שלא בתוך מערכת זוגית, אנשים רבים עדיין נוטים לחפש בן זוג שילווה אותם בחייהם. נשאלת השאלה: מדוע כל כך קשה לנו למצוא זוגיות שמתאימה לנו?

דיאליקטיקה בין צרכים מנוגדים

הפסיכולוג ההתייחסותי האמריקאי, סטיבן מיטשל, גורס בספרו "האם האהבה יכולה להתמיד?", כי זוגיות ארוכת טווח ונישואין מכילים בתוכם דיאליקטיקה עדינה בין צרכים מנוגדים. מצד אחד אנחנו חושקים בבן זוגנו, אך מנגד אנו חשים מחוייבים אליו וזקוקים לביטחון בקשר שלנו. פעמים רבות מתוך הצורך בביטחון אנו מתקשים לשמר את התשוקה ההתחלתית לבן זוגנו. לטענתו של מיטשל, לא ההתרגלות לבן הזוג מכלה את התשוקה, אלא כדי שלא נחוש מאויימים מהלא מוכר ומהאחרות שמיוצגת ומתממשת בתשוקה, אנחנו מעדיפים לראות בבן זוגנו אובייקט לאהבה, לביטחון, לתלות ולא לתשוקה. בנוסף, חווית התשוקה כלפי בן זוג בו אנחנו תלויים במובנים כה רבים, עלולה לגרום לנו לפחד לאבד את המוכר ואת הביטחון, והיא מאיימת עלינו. על רקע זה, לעיתים לאנשים קל יותר לחוש משיכה ותשוקה כלפי אנשים זרים.

אידיאליזציה ובחירה

תוכניות טלוויזיה וסרטים מגלמים בתוכם ייצוגי מגדר ורומנטיקה, והם משפיעים רבות על עיצוב של סכמות חשיבה בכל הקשור למיניות וזוגיות. בתקשורת יש פעמים רבות אידיאליזציה של רומנטיקה, לפיה, עלינו לממש את עצמנו בתוך היחסים, להיות אנחנו, לקבל התייחסות לכל צורך שלנו ועוד. בסופו של דבר, אנחנו מצפים מהזוגיות שתמלא אחר כל צרכינו. ציפייה זו איננה יכולה להתאפשר במציאות- על מנת שנוכל להיות בתוך יחסים אנחנו צריכים לחוש טוב עם עצמנו ולגבי עצמנו, ואל לנו לצפות שהזוגיות תמלא כל חלל. הנטייה לאידיאליזציה של הרומנטיקה לא מאפשרת לנו להבין שלעיתים יש חללים ריקים בתוך זוגיות, לפעמים יש אפור ולא רק התרגשות קיצונית. האכזבה נוכח גילוי זה גורמת לאנשים רבים להמשיך לחפש אחר זוגיות שתמלא אותם לחלוטין ולא הרף- דבר שאינו ריאלי.

מסיבה זאת הרבה אנשים מתמכרים לחיפוש אחר האהבה וממשיכים לחפש אחר אדם שאינו קיים בעזרת אתרי הכרויות או משרדי הכרויות כמו בנה קינך. 

האהבה כמוצר

אמצעי תקשורת כמו האינטרנט העלו למודעות שלנו את היכולת ליצור קשר עם כל מיני אנשים במקומות שונים. באופן זה, אנחנו מאמינים כי אם רק נחפש כמו שצריך נמצא את האחד עבורנו. כאשר יחסים לא מתקדמים כפי שאנחנו מצפים, אנחנו מרשים לעצמנו לעבור הלאה, ל הבא מתוך אמונה שהמבחר הוא עצום. כך נוצר מצב שאנחנו מתייחסים לאהבה ולרומנטיקה כמו מוצר של החברה הקפיטליסטית: אם אנחנו לא מקבלים בדיוק מה שאנחנו רוצים, אנחנו פונים לחפש אחר שיעניק לנו את המוצר בו אנו חפצים, וגם אותו נוכל להחליף ברבות הזמן אם יפסיק למלא את צרכינו באופן מדוייק.

דרכי התמודדות בדרך ליצירת זוגיות יציבה

המודעות לקשיים שלנו ביצירת זוגיות, וזיהוי דפוסי ההתקשרות שלנו והנטייה שלנו לאידיאליזציה, עוזרת במידה רבה להתחיל להתמודד עם נושא הזוגיות. מעבר לכך, חשוב שנבין את ההקשר התרבותי והמשפחתי ממנו אנו באים, וכיצד הוא משפיע על תפיסות הזוגיות שלנו. כדאי לאנשים שחשים קושי ביצירת זוגיות יציבה לפנות לטיפול נפשי שמתמקד בנושא זה או לסדנאות בנושא של קשיים בינאישיים וזוגיים. ההתייחסות לנושא הזוגיות בתוך קונטקסט קבוצתי מאפשרת לאדם להתמודד עם קשייו כאן ועכשיו במרחב מכיל ובטוח. התייחסות למה שעולה לנו בגוף בתהליך התמקדות תוך כדי התנסות קבוצתית בנושא של זוגיות, יכולה לזרז את התהליך התרפויטי ולאפשר לנו להבין את עצמנו לעומק, ולשנות את דפוסי ההתקשרות שפיתחנו עם השנים.

המאמר נכתב על ידי בועז שביט, MA בפסיכולוגיה קלינית, מנחה סדנת זוגיות ומטפל ב התמקדות .